דברי איתו על הפרסום עצמו ועל מה שאת צריכה להבא: ״שמחתי לראות שאתה מתרגש, אבל לא הייתי מוכנה שנעלה את זה לפני שסגרנו את הפרטים. בוא נקבע יחד מתי ומה מפרסמים״. גם אם את קוראת לתחושה ״חשש מעין הרע״, הגבול המעשי הוא הסכמה בין שותפים על מידע, עיתוי ואחריות.
מה בדיוק מפריע לך בפרסום?
הפרידי בין כמה מצבים: האם הסטורי חשף שם של לקוח שלא הסכים? מחיר או פרט מסחרי שעדיין במשא ומתן? או רק תחושה שהשמחה יצאה לעולם מהר מדי? לכל אחד מהם פתרון אחר. במקרה של פרט רגיש בקשי להסיר או לתקן את הפרסום מיד. במקרה של עיתוי, שוחחו על סדר הפעולות לפני הפוסט הבא. אם זה בעיקר צורך בפרטיות, אפשר לבקש תקופת שקט קצרה ולהחליט על סיום ברור שלה.
דוגמה: עסקה שעוד לא נחתמה
מקרה להמחשה: ליאת בת 31 מנהלת עסק עם שותף. הוא כותב ״סגרנו פרויקט ענק״, אבל הלקוח עדיין לא אישר את הנוסח הסופי. ליאת שולחת לו: ״אני מבינה את ההתלהבות. כרגע זה מוקדם מבחינת הלקוח וגם מבחינתי. תוריד בבקשה את הסטורי ונכתוב יחד משהו אחרי האישור״. בשיחה הם מחליטים שכל פרסום על עסקה דורש אישור של שניהם ושל הלקוח כשצריך.
כדאי לרשום כלל קצר במקום להישען על זיכרון: מי מאשר פוסטים, אילו פרטים אסור לשתף, ומה עושים כשמישהו פרסם בטעות. אחר כך חוזרים לחגוג את ההישג בדרך שנוחה לשניכם. שאלת המשך: האם הוויכוח הזה חושף בעיה רחבה יותר בתקשורת ביניכם, או רק חוסר תיאום חד פעמי?
