כדי לשמוע איך נהגו אצלכם בבית, התחילי מאירוע אחד. שאלי ״את זוכרת פעם אחת שעשו את זה? מי היה שם, מה אמרו, ומה עשו בפועל?״. משם אפשר לשאול ממי למדו את המנהג, באיזו שפה דיברו ומתי היו מקיימים אותו. בקשי רשות לפני שאת מקליטה או שולחת את הסיפור לקבוצה.
שאלות שמחזירות את הסיפור לרגע עצמו
- ״איפה זה היה? את זוכרת את החדר או את הבית?״
- ״מי עשה את זה בדרך כלל, ומה היו אומרים לילדים?״
- ״מה זכור לך שראית בעצמך, ומה סיפרו לך אחר כך?״
- ״יש משהו ששינית במנהג כשהקמת בית משלך?״
כשיש שני זיכרונות שונים
דוגמה להמחשה: נועה שומעת מסבתה שבבית שבו גדלה בירכו אחרי מחמאה. הדוד שלה זוכר ששמע את הברכה רק בביקורים אצל דודה אחרת. נועה מבקשת מכל אחד לספר על ביקור מסוים וכותבת ליד כל גרסה מי סיפר אותה ובאיזו תקופה מדובר. יכול להיות שהיו שני מנהגים או שהמשפחה שינתה הרגל עם השנים. אין צורך לסגור את הפער בכוח.
בסיום השיחה חזרי על משפט אחד שהבנת ושאלי אם דייקת. אם קיבלת רשות לשתף, הוסיפי לקובץ את שם המספרת, מקום ותאריך ושמרי את הנוסח המקורי לצד התרגום. אם יש קטע שהמשפחה מעדיפה לשמור לעצמה, אפשר לתעד אותו בנפרד. כך גם מי שישמע את הסיפור עוד שנים יוכל לדעת מאיפה הוא הגיע.
