מה אומרות שתי המילים?
״עינא״ היא עין ו״בישא״ פירושה רעה. בברכות נ״ה ע״ב, הביטוי מופיע בתיאור של אדם הנכנס לעיר וחושש מעין הרע. כשקוראים אותו בהקשר הזה, אפשר לראות שהמילים מתארות את הדבר שממנו הוא חושש. בזיכרון משפחתי הביטוי יכול להופיע לבדו, כחלק מברכה או בתוך סיפור על מנהג.
איך בודקים מה הייתה הכוונה בבית?
כתבי את המשפט המלא כפי ששמעת אותו ונסי לברר מתי אמרו אותו. לדוגמה, אם סבתא הוסיפה ״בלי עין הרע״ לאחר מחמאה, זו לשון של איחול. אם אדם אחר אמר ״אני חושש מעינא בישא״, הוא תיאר את החשש שלו. אם חסרות לך מילים, אפשר לשאול מי עוד זוכר את המשפט ואילו חלקים נשארו בו בארמית.
