שם של אדם אינו ראיה
מישהו יכול לתאר תחושה, אמונה או פרשנות רוחנית, אבל אין בכך אימות שאדם מסוים פגע בך. לפני שאת פונה אליו בכעס או מנתקת קשר, הפרידי בין מה שבאמת קרה במציאות לבין מה שנאמר בקריאה. אם היו מילים פוגעניות או התנהגות שחצתה גבול, אפשר לטפל בהן ישירות בלי להניח כוונה נסתרת.
דוגמה: חשד בתוך המשפחה
מקרה להמחשה: שני בת 30 שומעת בקריאה ש״אישה קרובה מקנאה בה״. היא חושבת מיד על אחותה, שביקרה לאחרונה את הזוגיות שלה. במקום להאשים אותה בעין הרע, שני כותבת מה האחות אמרה בפועל: הערה אחת שהכאיבה לה. היא בוחרת לדבר על ההערה ועל הגבול שלה: ״כשאמרת את זה, נפגעתי. אני מבקשת שלא תדברי כך על הקשר שלי״.
אם מציעים לך לשלם כדי לקבל שם, שאלי איך נקבעה המסקנה ומה אפשר לבדוק באופן עצמאי. אל תמסרי פרטים של אדם אחר כדי ״לאמת״ חשד. שאלת המשך מועילה: האם אני רוצה להבין התנהגות ממשית, לבקש סליחה או להגן על גבול אישי?
